הוכרזו תשעת הזוכים בפרס דן דוד הבינלאומי לשנת 2018

בהוקרה על תרומתם בתחומי הרפואה, הביואתיקה וההיסטוריה של המדע, יחולק בין הזוכים פרס בשווי 3 מיליון דולר
08 פברואר 2018
פרס דן דוד

בטקס שנערך באוניברסיטת תל אביב הוכרזו תשעת הזוכים בפרס דן דוד הבינלאומי. זו השנה ה-18 בה מוענקים פרסים בשווי 3 מיליון דולר, לזוכים בשלושה ״ממדי הזמן״ - עבר, הווה ועתיד. התחומים בהם ניתנים השנה הפרסים הינם: בממד העבר – ההיסטוריה של המדע, בממד ההווה – ביואתיקה, ובממד העתיד – רפואה מותאמת אישית.

 

הפרס היוקרתי, הנקרא של שמו של מר דן דוד, איש עסקים ונדבן בינלאומי, שהלך לעולמו לפני מספר שנים, מוענק מדי שנה לאנשים אשר הוכיחו הצטיינות מיוחדת ותרמו תרומה יוצאת דופן לאנושות, בתחומי המדע, הרוח והאמנות. הפרס, הניתן בישראל, נמנה כיום עם צמרת הפרסים הבינלאומיים.  

 

זוכי פרס דן דוד לשנת 2018:

 

ממד זמן עבר - ההיסטוריה של המדע

 

פרופ' לוריין דסטון (Lorraine Daston) מנהלת מכון מקס פלאנק להיסטוריה של המדע בברלין. מחקריה ההיסטוריים על "היגיון", "הוכחה", "עובדה", "תצפית", "אובייקט מדעי", "חוק טבעי", "נתונים", ואפילו על ה"אובייקטיביות" עצמה, מציגים ביד אמן את השינוי הדרמטי שעברו מושגים אוניברסליים לכאורה כמו אלה מאז המאה ה-17.

 

פרופ' סיימון שאפר (Simon Schaffer), מאוניברסיטת קיימברידג׳, מקבל את פרס דן דוד על המהפך שחולל בהבנה שלנו את מדע ההיסטוריה. גוף העבודות המרשים של פרופ' שאפר מראה כיצד ניתן למצוא את הפרקטיקות החומריות שבהן נעשה שימוש בצמתים גדולים בהיסטוריה של המדע האמפירי והמתמטי – הווי אומר עדות, אמון ומיומנות נרכשת – כשהן מוטמעות באתרים מקומיים תחומים-בזמן של סחר חליפין מסחרי, משא ומתן פוליטי ופעילויות יומיום.

 

פרופ' אוולין פוקס קלר (Evelyn Fox Keller), פיזיקאית (ופמיניסטית, להגדרתה) מה-MIT, מקבלת את פרס דן דוד על עבודתה החלוצית בתחום המדע והמגדר (ג'נדר), עבודה שחוללה מהפך בנקודת המבט שלנו על ההיסטוריה של המדע. מחקריה העכשוויים מתמקדים בהיסטוריה ובפילוסופיה של הביולוגיה המודרנית, מגדר ומדע. את הפרס קיבלה על התובנות יוצאות הדופן בנוגע ל"עשייה" של המדע כפי שעולה מעבודתה, על היחס בין פמיניזם למדע, ועל עבודה המראה כיצד עיצבה הכלכלה של המגדר את החשיבה על גנטיקה של אוכלוסיות ואקולוגיה מתמטית, על הצורה מלאת הדמיון שבה חוזה עבודתה כיצד יראה מדע חופשי ממגדר ועל מחקריה, המהווים אבן דרך בהבנת התפקיד והיבוא ההיסטורי של השפה במדע, במיוחד בתחום הגנטיקה והביולוגיה המולקולרית.

 

ממד זמן הווה – ביואתיקה

 

פרופ׳ ג'ונתן גלובר (Jonathan Glover) מהקינגס קולג׳ הבריטי, מקבל את פרס דן דוד על תרומתו המקורית להיבטים התאורטיים של הביואתיקה: על הובלת סדר היום המחקרי בנושאים רבים, ובמיוחד בתחוםHuman Enhancement והאתיקה של הפוריות. מחקרו המקורי מקיף נושאים שונים ומגוונים, ביניהם טבע האדם, מלחמה ושואה, אתיקה בגנטיקה, נוירואתיקה וסוגיות פסיכיאטריות.

 

פרופ' יחזקאל עמנואל (Prof. Ezekiel Emanuel) מאוניברסיטת פנסילבניה, מקבל את פרס דן דוד על קידום הביואתיקה, בזכות שילוב רב-ערך של כישוריו כרופא, כקובע מדיניות וכאיש אקדמיה. פרופ' עמנואל הוא חלוץ בתחום הטיפול התומך בחולים נוטים למות (טיפולי סוף חיים) והאתיקה של המחקר. הוא היה הראשון להראות שמטופלים המעוניינים בהמתת חסד, לא עושים זאת בגלל הכאב אלא מטעמים של מצוקה נפשית, דיכאון וייאוש. עבודתו בנושא יחסי רופא-מטופל מהווה ציון דרך חשוב והיא משמשת בהרחבה בכל העולם בתוכניות לימוד והכשרה של סטודנטים לרפואה.

 

הברונית מארי ווארנוק (Baroness Mary Warnock) מקבלת את פרס דן דוד על תפקידה המרכזי בפיתוח ההיבטים האתיים המעשיים בביולוגיה וברפואה, ובפרט על תרומתה לאתיקה של האמבריולוגיה והגנטיקה ולהשלכות האתיות והפילוסופיות שלהן, לטכנולוגיות של פוריות ולמחקר בנושא מוגבלויות. מארי ווארנוק תרמה תרומה ניכרת לקידום הבריאות והרווחה בחברה על-ידי שבירת המחסומים בין האקדמיה לפרקטיקה האתית.

 

ממד זמן העתיד – רפואה מותאמת אישית

 

פרופ׳ מארי קלר קינג (Mary-Claire King) מאוניברסיטת וושינגטון, מקבלת את פרס דן דוד על היותה מובילת דרך בתחום הגנטיקה הרפואית ועל תרומתה המשמעותית לחקר הבסיס המולקולרי של סוגי סרטן שונים. עבודתה פורצת הדרך הובילה לגילוי מוטציות בגן BRCA 1 שקיומן מעמיד נשים בסיכון לחלות בסרטן השד וסרטן השחלות. גילוי מהפכני זה תורם להבנת הנטייה המוקדמת בסרטן תורשתי ומחולל מהפך בגישה הרפואית לבדיקות סקר לסרטן, התערבויות פרטניות והתאמת הרציונל הטיפולי לסוג הסרטן הספציפי.

 

פרופ׳ ברט ווגלסטיין  (Bert Vogelstein) מה- Johns Hopskins Medicine, מקבל את פרס דן דוד על תרומתו המכוננת להבנת הגנטיקה והגנומיקה של הסרטן. פרופ' ווגלסטיין פיתח והטמיע מתודולוגיות עתירות ביצועים לניתוח בו-זמני של אלפי גנים וגנומים שלמים המאפשר אפיון מקיף של הנוף הגנומי של סוגי סרטן שונים. מחקריו סללו את הדרך לאבחון מוקדם, אפיון מדויק והתאמת טיפול פרטני לחולי סרטן.

 

פרופ׳ קרלו קרוצ'ה (Carlo Croce) מאוניברסיטת אוהיו, מקבל את פרס דן דוד על עבודתו החלוצית בגילוי הגנים האחראים לסוגים שונים של לוקמיה ולימפומה. היכרותו המעמיקה הן עם הציטוגנטיקה והן עם הביולוגיה המולקולרית, אפשרה לו לזהות את התפקיד שממלאים אונקוגנים מרכזיים כגורמים המעודדים את ההתפתחות, ההתקדמות והעמידות של סרטן לטיפולים. הוא גם הראה את התפקיד שממלא המיקרו-רנ"א בהיווצרות של סרטן. ממצאיו הרבים מאפשרים אבחון מדויק של סרטן, התאמה אישית של טיפולים ופיתוח תרופות חדשניות נגד סרטן.

 

על פי מסורת הפרס, הזוכים תורמים 10% מכספי הפרס ל-20 מלגות המיועדות לחוקרים צעירים בשלבי הדוקטורט והבתר-דוקטורט בארץ ובעולם.

 

ההכרזה על הזוכים נערכה על ידי פרופ' יוסף קלפטר, יו"ר מועצת המנהלים של פרס דן דוד ונשיא אוניברסיטת תל אביב ופרופ' איתמר רבינוביץ, יו"ר קרן דן דוד.

 

עם זוכי פרס דן דוד בעבר נמנו הצ'לן יו יו מה (2006), מאסטרו זובין מהטה (2007), הסופר עמוס עוז (2008) והסופר א.ב. יהושע (2017), סגן נשיא ארה"ב לשעבר וזוכה פרס נובל לשלום מר אל גור (2008), ראש ממשלת בריטניה לשעבר טוני בלייר (2009), ממגלי נגיף האיידס פרופ' רוברט גאלו (2009), הסופרת מרגרט אטווד (2010) צמד הקולנוענים האחים איתן וג'ואל כהן (2011), הפילוסוף ליאון ויזילטיר (2013) והנוירופסיכולוגית פרופ' ברנדה מילנר (2014).

 

הפרסים עצמם יוענקו בטקס חגיגי בהשתתפות אישית של הזוכים ב-6 במאי 2018, באוניברסיטת תל אביב.

 

אוניברסיטת תל-אביב, רחוב חיים לבנון 30, 6997801.
UI/UX Basch_Interactive